ביקורת על הספר אהבה בכתב היד – יוסי דמתי

בשנת 1973 העניק ישראל אודם לשרה ודורון מקבוץ עין חרוד את ספרו "האדם וכתב ידו". בברכתו לרגל נישואיהם כתב. "לכלולותיכם שרה ודורון, לתפארת בנו ביתכם, וימלא אור ורון". "אור ורון" שתי מילים שלהן, משמעות מיוחדת במערכת היחסים הבין זוגית. חנה קורן שלאורה אנו צועדים עשרות שנים הצליחה בספרה החדש "אהבה בכתב היד" לרונן ולהאיר לנו את הדרך, שוב בדרכה המיוחדת הצליחה לבנות גשר נוח ועביר שווה לכל נפש, המגיש לקורא בידידות בלתי מתנשאת את צפונותיה של הגרפולוגיה. אחת מתלמידותיי שרכשה את הספר אמרה לי, "כשאחזתי לראשונה את הספר "אהבה בכתב היד" התאהבתי בו מיד, חשתי שהוא נכתב במיוחד עבורי" ואכן זהו יחודו של הספר, הוא פונה לכל אחד ופורט על האקורד האישי המתנגן רק במיתריו. על הגרפולוגיה נכתבו ספרים רבים והרשימה הביבליוגרפית ארוכה ומגוונת. נכון, לכל ספר יש את הייחודיות שלו אך בכל זאת, נדמה לי שלספר "אהבה בכתב היד" יש ניחוח מיוחד, מעין ארומה השובה אותך בניחוחה. מי שחווה הולדתו של ספר לא ישכח את השעות, הימים והחודשים של "הבדידות האינטלקטואלית" הכרוכה בהתלבטויות לא מעטות, מפרקים שלמים ועד לניואנסים דקים. צדק מי שאמר שהולדתו של ספר דומה להולדתו של ילד ואכן בשניהם אתה משקיע חום ואהבה, מחשבה ויצירה, דאגה ומסירות .

ביצירת המופת "שיר השירים" מזדהים הקוראים עם אמירותיו החושפניות ו"הסמויות" ולחשיפה זו לא קמו מקטרגים, ואף לא נשאלה השאלה, למה ? ובהיקש מתבקש נאמר, שהתשובה לכך בעצם מתומצתת בביטוי הרגשתה של אותה תלמידה שקראה את "אהבה בכתב היד" וביטאה זאת באמירתה הקצרה והקולעת. "חשתי שהוא נכתב במיוחד עבורי" ואכן, חנה ידעה לעשות זאת היטב. בתחכומה, ברגישותה הרבה, בקריאת צרכי הזולת, ומעל לכל במקצוענותה הרבה, העשירה את כולנו במאמרים וספרים שתפסו מקום נכבד במדפי הספריה של כל אלה שביקשו לטעום משהו מקסמה של הגרפולוגיה וגם האחרים שהעמיקו והעשירו עצמם בסיוע ספריה הידידותיים של חנה קורן ובזכות אישיותה המיוחדת.